יום שלישי, 2 בנובמבר 2010

זה יהיה, כנראה, שקר גס לטעון שתמיד אהבתי אופנה.
בתור ילדה לא היה אכפת לי מה לבשתי. בתור נערה עם דימוי גוף בעייתי חיפשתי בעיקר בגדים שיעזרו לי להגשים את חלומי הרטוב באותה עת: להעלם. ואם לא להעלם לחלוטין, לפחות להתמזג כמה שיותר עם הקירות. רק בשנים האחרונות רכשתי את חדוות האופנה, לאט ובזהירות, בתהליך שאני עדיין נמצאת בתוכו ואולי לעולם לא יגמר, אבל אני נהנית כל כך מהדרך שאני לא בטוחה שכדאי בכלל להגיע ליעד.
אני יודעת שיש שיגידו שאופנה זה שטחי, אבל בעיניי אסתטיקה היא לעולם לא עניין שטחי. הבגדים שלי, מעבר להיותם דרך מצוינת להתגונן מפני קור תיאורטי (בכל זאת אנחנו בלבנט והפעם האחרונה שהיה כאן קר הייתה, כפי הנראה, בסביבות הפעם האחרונה שמישהו חוץ ממני אמר את המילה "לבנט") ולא להעצר על סעיף התערטלות בציבור, הם אמירה. זו אחת הדרכים שבהן אני מציגה את עצמי לעולם, זו הצהרה שלי לגבי עצמי וזו דרך שבה אני מבטאת את עצמי. לפעמים אני אומרת שאני אוהבת את עצמי. לפעמים אני אומרת שאני שונאת את עצמי. לפעמים אני אומרת שלא נשארו בגדים נקיים בארון אז פשוט לבשתי מה שנפל ראשון מהמייבש. אבל תמיד יש מחשבה כלשהי מאחורי הבגדים.
וחוץ מזה, אני פשוט אוהבת קניות.
במהלך השנים, ובגלל שהאהבה העזה שלי לבגדים היא אהבה נרכשת ולא מולדת או אינטואיטיבית, טרחתי וחקרתי את הנושא לעומק: בקריאה, בהסתכלות ובניסוי וטעייה. הרבה טעייה. המון. טעייה. החדשות הרעות הן שכל הטעויות האלה עלו לי בהרבה עוגמת נפש, בבעיות בדימוי הגוף ובהמון כסף. החדשות הטובות הן שלמדתי מזה כמה דברים. נגיד, להסתכל במראה לפני שאני יוצאת מהבית.
כבר כמה שבועות אני משתעשעת ברעיון של פתיחת בלוג אופנה. אני מנהלת בלוגים כבר כמה וכמה שנים, אבל מעולם לא כתבתי בלוג שאינו סאטירה. ובכל זאת, הגראפומניה חזקה ממני, והבגדים באתרי האינטרנט מפתים מכדי שאוכל לא לכתוב עליהם. בעיקר אלה עם הפפיונים. אז הנה, מתחילים.


2 תגובות:

  1. מצויין. הגיע הזמן להרחיב את השיעורים הפרטיים שאני מקבלת למשהו שיועיל לקהל רחב יותר.
    יעל

    השבמחק
  2. אני מזמינה פוסט על ג'קט!
    עור, שחור, עדין(!!) בגזרת בייקר.
    לא חובה שיהיה עור, אפשר גם דמוי אבל שיהיה איכותי (ולא בצבע או ריח של פלסטיק)
    קניות מהנט תמיד באות בחשבון ואת מבנה הגוף שלי את מכירה :p
    את מוזמנת להתפרע עם התקציב (אבל לא יותר מדי, כן?!)
    נועה

    השבמחק