יום ראשון, 30 במרץ 2014

פתאום נהיה קיץ

והקיץ עושה לי חשק להתחדש.
זה לא יקרה, כי אני שוב בעוצר (הפעם לשלושה חודשים! הכינו את הוואליום!) אבל זה לא אומר שלכן אסור לקנות וזה בטח לא אומר שלי אסור להסתכל. ולכן, הנה כמה מהפריטים שחומדת נפשי לשנה זו:

1. תיק מקרון של נטע שדה לעמנואל.
נדיר למצוא פריט ששמו הולם אותו בצורה מדויקת כל כך. למרות הבנאליות של הכחול והלבן, למרות שאת גזרת השק כבר ראינו השנה בכל חור ולמרות המחיר, שיש להניח שלא סובל מצניעות יתרה, התיק הזה הוא ממתק אמיתי. לא סתם מקרון, אלא מקרון פריזאי של "פושון" (שגם הוא עולה כמו כליה, ואת זה אני אומרת מנסיון, אבל שווה את משקלו - ואת המשקל שאת מעלה כתוצאה מאכילתו - בזהב).


2. חולצת סירות של מכופתרות, 198 ש"ח.
Sail away with me מעולם לא הייתה הזמנה מפתה יותר. בעיקר בשביל שכמותי, שחוטפות מחלת ים גם על קרקע מוצקה.


3. סנדלי שנחאי מולאטי, דניאלה להבי, 890 ש"ח.
אם כבר עולים על היאכטה מהסעיף הקודם, רצוי לעשות זאת בסנדלים שווים במיוחד עם חורים שווים במיוחד. טרם החלטתי אם אני מעדיפה את השחור הקלאסי או את הלבן-זהוב הקיצי להפליא, אבל ברור לי לגמרי שאם יש השנה פריט ששווה לי להשרף בכפות הרגליים באופן מוזר במיוחד בשבילו (כי זה מה שיקרה לי אם אצא לשמש ליותר מדקה ורבע בסנדלים עם חורים) - זה הפריט.


4. טבעת פרחונית, אסנת, 220 ש"ח.
יש לי חולשה איומה לטבעות פרחונית.
זה התחיל כשהייתי בת 14 וצפיתי בסרט המופת האלמותי, העמוק והמלודי "ספיד".
כן, זה עם הפצצה באוטובוס.
ועם קיאנו ריבס (גם הוא היה סוג של פצצה באוטובוס).
סנדרה בולוק עונדת שם טבעת עם פרחים. כן, אני שמה לב לדברים כאלה בסרטים. וכן, אני גם זוכרת את זה. לנצח.
אחרי שצפיתי בסרט מספיק פעמים כדי לאבד את מעט תאי המוח שעדיין פעלו אצלי בגיל ההתבגרות (משהו כמו 50 פעמים. בלופ.) קניתי באיזה יריד טבעת כסף עם חריטת פרחים. היא הייתה מקסימה, עדינה, זולה - וגדולה עליי. כך שבאחד מביקוריי ב"שפיים" היא אבדה לי לעד, מה שגרם לי צער גדול.
אבל אל חשש, לסיפור הזה יש סוף טוב: עשר שנים לאחר מכן, כשחיפשתי נואשות טבעת נישואים שאהיה מוכנה לענוד לנצח, מצאתי טבעת מקסימה, מיוחדת ועדינה עם... חריטת פרחים, שהזכירה באופן חשוד את טבעת הכסף ההיא. משם ועד החופה דרכנו הייתה סלולה. היא נעשתה לפי מידתי, והיא גם הייתה הרבה פחות זולה, אבל אני עונדת אותה כבר קרוב לשמונה שנים, כך שנראה לי שאת ה VFM שלה היא עשתה.

ואחרי הסיפור הממש אישי ומביך מדי הזה - תראו! טבעת עם פרחים! כמה מקסים!


5. המשקפיים מהפרסומת של אירוקה. 999 ש"ח.
במקרה אני זקוקה למשקפי שמש חדשים (שלי יחגגו בקרוב שבע, גיל מכובד מאוד עבור משקפיים שהבעלים שלהם נוהגת לכבס טלפונים ולזרוק טבעות אירוסין יקרות לתוך הארמברקס!) ובתזמון מושלם גיליתי שיש לאירוקה קו שנקרא "רטרו שיק", שיש בו דגמים במחירים ממש נוחים לכיס (נדלקתי על שני דגמים שעולים 299 ש"ח כל אחד).
אבל אז הגיע הדגם הזה וההגיון הכלכלי, האיזון הנפשי ונישואיי - כולם קרסו אל תוך עצמם.

אני לא יודעת למה אני תמיד מתאהבת בדבר הכי יקר בחנות,
אני לא יודעת אם הם יתאימו לעדשות האופטיות העבות להחריד שאני צריכה,
אני לא יודעת אם הם בכלל יחמיאו לי.
אבל אני יודעת דבר אחד באופן חד משמעי: הם מהממים טוטאל לוס, הבחורה בפרסומת נראית כאילו זה עתה יצאה מ"מד מן" רק כדי לעשות ס"ד עם המשקפיים השיקיים שלה ולהוציא לי את העיניים, תרתי משמע, ובגלגול כזה או אחר (או עם ניתוח פלסטי כזה או אחר, קורבן שאני לגמרי מוכנה לו) - נועדנו זה לזו.



6. שמלה שחורה עם טוויסט, קאלה, 295 ש"ח.
איזה כייף לחשוק במשהו שכבר יש! היא מהממת, היא נוצצת, היא שיקית, היא קלילה, ויהיה ממש קל לנער ממנה באלגנטיות את פירורי המצה, כך שהיא בדיוק הדבר הנכון לליל הסדר.
לקאלה יש אתר שווה, שירות מעולה ובגדים מהממים - והשמלה הזו היא לגמרי הדובדבן שבקצפת שעל הקפה שליד המקרון של פושון.
בפאריז.
נותנים לכן קצפת פריזאית במשלוח חינם עד הבית - לא תקחו?


קיץ נעים, שמח, לא חם מדי (אפשר בנוסח אלאסקה, אם שואלים אותי) ומלא קניות משמחות (חוץ מלי. לי עוצר שמח! הידד!)

יום רביעי, 26 במרץ 2014

לא כלה דרכנו

חתונות זה כמו אבוקדו: או שאוהבים או ששונאים.
ואני, כמו במקרה של האבוקדו, שייכת לאלה שאוהבים. אבל לא סתם אוהבים: אוהבים מכל הלב. גם אם האבוקדו עוד קצת קשה, גם אם הוא רך מדי, גם אם הירוק שלו קצת, איך לומר, חום ("זה לא רקוב, זה דבש"). שימו את זה מולי בנסיבות הנכונות (וכל נסיבות הן נסיבות נכונות לאבוקדו) - ואני אוכלת וגם נהנית. וככה גם עם חתונות: אוהבת אותן. אוהבת ללכת אליהן, אוהבת לראות תמונות שלהן והכי אוהבת לייעץ לגביהן.
ולכן בקשתה של כלה אנונימית דחקה הצדה את כל הבקשות האחרות: נעלי כלה. ומילא נעלי כלה: נעלי כלה שיתאימו לשמלה מהממת לחלוטין, בסגנון הזה:


לבקשתה, הנעליים צריכות להיות שטוחות או עם עקב נמוך במיוחד, ממש לא חייבות להיות לבנות ויש לנו קצת פחות משלושה חודשים עד החתונה (שאני כבר מרגישה עצמי חלק אינטגרלי בה) ולכן יש זמן להזמין אונליין - אבל לא המון, כי אם צריך יהיה להחליף מידות, וכו'.

כיוון שהשמלה נסיכותית, וכיוון שיש בה אלמנטים של כסף, העדפתי שלא לחפש נעליים בצבעוניות חזקה אלא להתמקד בנעליים קלאסיות, נסיכותיות ועדינות שיחמיאו לשמלה ולא ימשכו את העין ממנה. אני מאוד מחבבת עקרונית כלות בצבע (אני עצמי לא התחתנתי בכלל בלבן), אבל כיוון שהשמלה היא הסנטר פיס - מחובתנו להתאים עצמנו אליה. אז השתדלתי לבחור נעליים שמעבר להיותן יפות מאוד בפני עצמן, גם ידגישו ויעצימו את יופיה הרב של השמלה.

1. זארה. כן כן. זארה. 199 ש"ח וכל הנצנצים האלה (ויש כאן ה-ר-ב-ה נצנצים!) יכולים ללכת איתך לחופה.
מה שנחמד בסנדלים האלה, מעבר לעובדה שהם עדינים, שטוחים ומקסימים - זה שהם משלבים גם זהב וגם כסף באופן שיתאים לשמלה למרות האלמנט הכסוף - ועל הדרך יוסיפו קצת צבע לשמחה.


2. נעלי שפיץ כסופות של קרבלה, 45 פאונד, House of Fraser.
נעליים יפות ועדינות של מותג מצוין. האלמנט בפרונט יוסיף קצת עניין להופעה והשפיץ מרדני בהחלט, אמרה זו שבעקרון לא חובבת שפיצים באופן מיוחד.
זה לא נשמע טוב, עכשיו כשאני קוראת את זה לעצמי בקול רם.
בכל מקרההההההההההההההההההההההההההה


3. נעלי נסיכה אמיתיות, לוטוס, 44 פאונד, House of Fraser.
העקב הנמוך, החיתוכים היפים והצבע האלוהי הופכות את הזוג הזה למושי-מושלם. אין מה להגיד: זה הזוג המועדף עליי (במקום השני נמצא הזוג של זארה) ומה שאני הייתי בוחרת. לו הייתי כלה, הייתי מיד מזמינה אותו עם משלוח אקספרס עד הבית (הוא בסייל בשניות אלה), וכמאמר המשוררת הדגולה ביונסה: אם את אוהבת את זה, שימי על זה טבעת. או תעמדי על זה כשאת מקבלת טבעת. יותר הגיוני.


4. נעלי כלה בלבן מנצנץ, 425 ש"ח, רוני קנטור.
הנעליים של רוני יפות כמעט כמו שהן נוחות. אבל רק כמעט. יש לי כמה זוגות שעומדים לפתוח אצלי את הקיץ הרביעי ואני עדיין אוהבת אותם כמו שאהבתי אותם ביום שבו נקנו. הנה איחול מצוין לכלה טריה: מי יתן ויחסייך עם אישך יהיו אוהבים, חמים וארוכים כמו היחסים של אישה עם זוג נעליים אהובות במיוחד. אולי זה לא משהו שהולמרק היו קונים ממני כדי להדפיס, אבל זה אמיתי ומהלב. 





5. סנדלים מטאליים, 149 ש"ח, נקסט.
אם רוצים לתת למראה טאצ' קצת פחות וינטג'י וקצת יותר עכשווי (עניין שאני עקרונית נגדו) - אלה הסנדלים לעשות זאת איתם! 




מזל טוב, סימן טוב, קול ששון, קול שמחה, קול חתן, קול כלה, קול מצהלות והכי חשוב: קולם של עקבים נמוכים על רחבת הריקודים, עקבים כל כך נוחים שהכלה לא צריכה לרקוד יחפה. 


יום שני, 24 במרץ 2014

עור, עולה בבוקר

אלכס המהממת מחפשת שרשרת.
היא רוצה משהו שהוא שילוב של עור וכסף, יפה, בולט, מיוחד ורצוי שלא תראה אותו על כל בחורה שניה.
בעניין האחרון היא לא צריכה לחשוש: שרשראות כאלה הן ממילא לא לכל אחת. עם שאר העניינים שמחתי לסייע. גיליתי שמשמעותית יותר קל למצוא שילובים של עור וזהב דווקא, אבל עשיתי כמיטב יכולתי לעזור לאלכס עם חיבתה לכסף - ובמחירים שיאפשרו לחלק מהכסף להשאר בארנקה.

1. 540 ש"ח, רזילי.
אני אוהבת את רזילי
אני אוהבת את הבגדים שיש ברזילי
אני אוהבת את הנעליים שיש ברזילי
אני אוהבת את התכשיטים שיש ברזילי
-
אני לא אוהבת בכלל את איומי הגט שאני מקבלת כשאני חוזרת עם שקיות מרזילי. אבל נראה לי שלאלכס מותר. וחוץ מזה, זו שרשרת. שקית קטנה למדי תספיק.


2. שרשרת פונפון, 390 ש"ח, בל אנד סו.
זה לא בדיוק כסף, אבל פלטת הגוונים נראית לי תפורה על אלכס, והפונפון בקצה הוא בדיוק האומפ שדרוש לכל פאשניסטה. האם ציינתי שאני מאוהבת בבל אנד סו?


3. שרשרת חוטים וצינורות זהב, 246 ש"ח, הגר סתת.
כאן יש טוויסט מעניין: החלק הכסוף הוא גם העור. הגר סתת המצוינת לא מפספסת אף פעם, וגם הפעם לא.

4. שרשרת אבן ועור, נטע לבנה.
אני אוהבת מאוד את התכשיטים של נטע לבנה (בעבר הייתי קונה אותם בסטייל ריבר) - הם עדינים, איכותיים ועם טאצ' ייחודי. אמנם לא פורסם מחיר לשרשרת הזו אבל אני בטוחה שהיא תשמח לספק יותר מידע בדף הפייסבוק שלה. גם כאן יש טוויסט מעניין כשהעור הוא האלמנט העיצובי ולא השרשרת עצמה.



5-6-7. מגנוליה.
אני יודעת שמגנוליה הייתה פעם הרשת הזו עם הדוכנים של תכשיטי-הכסף-עם-אבני-הטורקיז. אבל כולנו היינו פעם משהו אחר: אני הייתי רזה להחריד, בעלי היה פעם מתולתל, תל אביב הייתה קטנה ואומרים שהיום זה לא מה שהיה פעם. אז גם למגנוליה מותר להשתנות, ובשנים האחרונות היא עושה זאת בהצלחה מסחררת. הדוכנים שיקיים, התכשיטים מעוצבים היטב, הגימורים מדויקים ושירות הלקוחות מופלא (ואני לא לקוחה קלה).
אז שמחתי לגלות שבמגנוליה יש לא אחת, לא שתיים, אלא שלוש אפשרויות בשביל אלכס.

שרשרת משי עם חישוקי זהב, 302 ש"ח.
L18264G 

שרשרת עור בשילוב אוניקס וצינורות כסף, 400 ש"ח.
L18073SO 


והחביבה עליי: שרשרת עור בשילוב צינורות זהב וכסף, 359 ש"ח.
L17673SG 


(בקשות? תגובות? רעיונות? בתגובות! אפשר ורצוי כ"אנונימי", כי זו בערך האופציה היחידה שעובדת.)

יום רביעי, 19 במרץ 2014

"לו היו לי מליון דולר"

כך שרה אחת הלהקות שאהבתי בנעוריי הפוחזים, "הייתי קונה לך מעיל פרווה. אבל לא מעיל פרווה אמיתי, זה אכזרי."
"ואם היו לי מליון דולר," הם המשיכו לשיר, "הייתי קונה לך שמלה ירוקה. אבל לא שמלה ירוקה אמיתית, זה אכזרי."

תמיד הייתי סאקרית של חוש הומור מוצלח.




אתם יודעים מה באמת אכזרי?
ערב מול נורדסטרום. דפרטמנט סטור אמריקאי מפונפן (דרך עדינה להגיד "יקר") ששולח לארץ (בעזרת חברה חיצונית). חנות שיש בה סנדלים כל כך יפים שאני רוצה לבכות, ואחרי שראיתי את מחירי הסנדלים שחשקתי בהם באמת בכיתי. ובאתי לספר לחבר'ה.
שזה אתם.
למה בעצם אני עושה את זה לעצמי?
1. כי זה כייף. קצת כמו לבכות בסרט רומנטי. לא שאני בוכה בסרטים רומנטיים. או בסרטים כלשהם. זה התפקיד של בעלי. אבל לצורך העניין.
2. כי בסופו של דבר רוב הפריטים שאנחנו קונות בחנויות הן בסה"כ תרגומים של פריטי מעצבים יוקרתיים במחירים מוטרפים לגמרי. ואם כבר קונים תרגום, שווה לדעת איך נראה המקור כדי שאפשר יהיה לבחור את התרגום הטוב ביותר שלו. ואני בכוונה אומרת תרגום, ולא חיקוי, כי לרוב לא מדובר על פריט שמנסה להיראות בדיוק כמו פריט היוקרה, אלא באמת על נסיון לעשות אדפטציה לחומרים, לצורה ולצבעים ולהפוך אותם למשהו שמתאים לחיי היומיום ולא למסלולי התצוגה. בפראפראזה גסה למדי על ביאליק - ללבוש תרגום זה לא כמו לנשק נערה מבעד לצעיף, אלא כמו להסתובב עם צעיף ממש יפה ששאף השראה מצעיף ממש יפה שעולה כמו האוטו שלי.

ובכל זאת, אם היו לי מליון דולר - הייתי קונה את אלה. האמיתיים.
כל דבר אחר זה פשוט אכזרי.
בלי יותר מדי מילים, כי הדמעות חונקות את גרוני. או שאולי זה המינוס בבנק.

1. מינקוף.


2. ג'ק רוג'רס.



3. שרלוט אולימפיה (שימו לב לשם של הסנדלים. סאקרית של חוש הומור!!!)


4. טרינה טורק.



5. קייט ספייד.



6. טוד'ס.


7. קרוסבי דרק.
כאן בכיתי.




סיבה אמיתית לבכות:
מישהי, אי שם בעולם, נועלת את זה.




יום שני, 17 במרץ 2014

אומרים שהיה פה נוח

ואומרים גם שמה שהיה - הוא מה שיהיה.
אז השנה - יהיה נוח.

השנה, מסתבר, ננעל כולנו בירקנשטוק, חיקויי בירקנשטוק, נעליים שהיו מתות להיות בירקנשטוק ונעליים שיש קשר מעורפל כלשהו בינן לבין בירקנשטוק מזוויות מסוימות וכשהשמש שוקעת: העיקר שהן יראו נוחות, שתהיה להן סוליה מאסיבית למדי ושקועה מעט, ורצועה. או שתיים. או שלוש. חלקן גם יהיו נוחות באמת, אבל בשביל לגלות אילו נאלץ למדוד.
אני לא מעריצה גדולה של מראה נעלי הנוחות, והוא גם מאוד לא מתאים לכפות רגליי הגרומות (אני שטה ברובן) - אבל צו האופנה מחייב, והאמת שעיני האופנתית מתחילה להתרגל למראה, ולפיכך בררתי מבין ההיצע המגוון והענף, והרי הצעות ההגשה שלי לעונה הקרובה.

שיקלו בחיוב, תרתי משמע, בנסיבות המתאימות:
1. ורדרדות ושקפקפות של גזית, 199 ש"ח, בקרוב בחנויות.
בשנה האחרונה גזית שוב גורמים לי לרצות להכנס לחנויות שלהם, אחרי ששנים רבות לא עשיתי זאת - אחרי שנים רבות שבהן הייתי מוכנה לגור באחת החנויות שלהם. כשהייתי בת 19 קניתי את הגזית הראשונות שלי (כפכפי אצבע בבורדו עם פלטפורמה קטנטנה ושוליים עם טקסטורה) ומאז אני מנהלת עם הרשת הזו יחסי אהבה-נוסטלגיה. גם בעונות שבהן אני לא מוצאת שם מה לקנות - אני ממשיכה לקוות שזה ישתנה בעונה הבאה. והעונה הזו אהבתנו כנראה תפרח. וצבעה יהיה ורוד.
.

2. מאסיביים בציפוי לק של ריבר איילנד באסוס, 50 פאונד.
אין מה להגיד: זה כל כך רע, שזה טוב. או לפחות, כמו שאומרים בבתי ספר מסוימים שמעולם לא למדתי בהם (או שסתם לא חשבו את זה עליי) - יש לזה פוטנציאל. 


3. חיקוי בירקנשטוק בצבע מנטה משמח, נקסט, 85 ש"ח.
לפזרנית הפנימית (טוב, המאוד חיצונית) שבי לי ספקות, במחיר כזה, גם לגבי הנוחות וגם לגבי העמידות. אבל למי שמוכנה לקחת סיכון - זה הזוג שלכן!


4. גרסה מנוחשת עם רצועה אחורית, זארה, 369 ש"ח.
למרות המחיר הגבוה (מוגזם? מופרך? הזוי?) אלה כנראה החביבים עליי עד כה: הטקסטורה המנוחשת נותנת להם קצת פאסון, והרצועה האחורית מבטיחה שהרגל שלי לא תגמור חצי על הכפכפף וחצי על הרצפה בדריכה כה חזקה שייגרם לי שבר הליכה. סיפור אמיתי על מישהי שבשנות התשעים היו לה כפכפי עץ. אני לא מגלה מי, ולמרבה המזל לא נשארה לה צליעה מאז - כך שאין לכם סיכוי לגלות. דיסקרטיות יכולה הייתה להיות שמי האמצעי, אילו הוא לא היה כבר "נזק".


5. גזרה למאוזנות יותר בגופן ובנפשן, זארה, 369 ש"ח.
גם כאן המחיר מהווה סוגיה ענפה, וכן האבזמים הכסופים המגבילים למדי את חובבות הזהב (כמוני). ובכל זאת - מותק של כפכפים.


6. כפכפים של Dune דרך HOF (תגלית חדשה יחסית), 110 פאונד.
מאוד יקרים, אבל שווה לחכות לסוף העונה (שיגיע, כפי הנראה, לפני תחילתה הממשית).


ותרו ללא ייסורי מצפון:

1. ד"ר מרטנסיים, פול אנד בר, 299 ש"ח.
תצטרכו לסמוך עליי בעניין הזה: הייתי כאן בניינטיז. לא היינו עיוורים.


2. ניאוניים, 40 פאונד, אסוס.
גיבוב טרנדים הוא אף פעם לא עסק נסלח.



וזכרו:
My momma always said you can tell a lot about a person by their shoes, where they go, where they've been
אתן רוצות שיזכרו איפה הייתן ולאן אתן הולכות. אתן לא רוצות שיזכרו שעשיתן את זה בנעליים ממש מכוערות.





יום חמישי, 13 במרץ 2014

חפשו אותי

אני לא חובבת חגים.
אני לא מתחברת בקלות לכל הקונספט הזה של אנשים שבמקרה קשורים באופן גנטי זה לזה, שמתאספים במועדים שרירותיים ומעמידים פנים שהכל בסדר למרות שצד ימין של השולחן לא דיבר עם צד שמאל של השולחן מזה שנים, וצד שמאל של השולחן אומר לצד ימין רק דברים שלא יפה לכתוב בבלוג.
הבינג סד דאת, את פורים אני דווקא די מחבבת.
במקום עבודתי נוהגים להתחפש, ומדי שנה אני מחפשת לי תחפושת שאני יכולה לשלוף בנוחות מארוני. הסיבה לזה היא לא כלכלית (אם כי היא צריכה להיות) אלא פרקטית: יש אנשים שאוהבים להתחפש כי זה מגניב. כי הם רוצים להיות מישהו אחר. כי הם נהנים להצחיק. אני? אני רוצה מהתחפושות שלי מה שאני רוצה מהבגדים שלי באופן כללי: שתגרום לי להיראות יפה.
השנה, או ליתר דיוק אתמול, הודעתי לבעלי שבנוסף למסיבות של הגנים והעבודה אני חושבת שאנחנו צריכים לערוך בביתינו מסיבת פורים ביום שישי. עם תחפושות. זה יכול היה לעבור בשקט, אבל אז בעלי הסכים.
וגיליתי שאני צריכה תחפושת.

אז הנה לפניכן כמה אפשרויות מארוני הפרטי, שתוכלו לשחזר בהצלחה בארונכן, אגב שאתן מפגינות חסכנות מדהימה וחסרת פשרות (או משהו כזה). שתיים מהן ישנות, את השאר יצרתי במו ידיי וארוני ממש הערב.

1. לפני כעשר שנים, כשעבדתי בחנות ספרים, התחפשנו כל הצוות לקוסם מארץ עוץ. במקרההההההההה הייתה לי שמלה בצבע תכלת. במקרההההההה קניתי סינר לבן קטן. ובמקרההההההה היה לי שיער מספיק ארוך לצמות, נעלי בובה אדומות וגרביים בטורקיז. ככה במקרה יצא שהייתי דורותי. ועד היום אני די מרוצה מזה.

2. בשנה שעברה התחפשתי בנוחות רבה, בסיוע חולצה מתמנון, מכנסיים מאסוס ומשקפיים מהפיראט האדום - לאיפה אפי. אמנם מצאו אותי ממש בקלות, אבל זה עדיין היה משמח.




3. אני לא מועמדת טבעית לגלם בלרינה. אני מבלה את רוב זמני על פני כדור הארץ בליפול, להחבט, להחבל ולהפצע. יש שטוענים שאני לא היצור החינני ביותר שהתהלך כאן. ועם זאת, החצאית היפה הזו מאסוס דרשה שאחפש אותה, אז בציוות עם חולצה-עם-מחשוף-מטורף-שאני-לא-לובשת-כי-זה-מביך-אותי, וקוקו גבוה באופן בלתי סביר, יצאתי לפזז. אני די בטוחה שיהיה לי סימן כחול יפה מחר בבוקר מהמפגש הבלתי צפוי עם שולחן הסלון (מי שם אותו שם?!?!) אבל, כאמור, שמחה וצהלה.



4. כלה. כל כך נהניתי מהפעם הקודמת - למה לא שוב? (בעיקר אם חוסכים לי את הקטע של לעבור קודם ברבנות ולהתגרש, ואז למצוא עוד חתן, ואז להוציא הון עתק. בקיצור, פעם אחת הספיקה, אבל אני מוכנה שוב בכאילו.) השמלה מקסטרו, ועל תקן הינומה - צעיף מזארה. הזר הוא יצירה מקסימה שהכינה בתי (בת 3.5. וכמובן שלצורך העניין, כמו מריה, אני עדיין בתולה) בגן.

5. מישהי-ממד-מן. אומרים שהכי טוב להיות עצמך אלא אם כן אתה יכול להיות חד קרן. ואז עדיף להיות חד קרן. אני טוענת שהכי טוב להיות עצמך - אבל בשנות החמישים. אפילו יותר שווה מחד קרן.
השמלה היא של אמילי אנד פין, דרך אסוס, והנעליים המושלמות הן של קאפל אוף.


6. ואם אי אפשר בשנות החמישים - תהיי עצמך בשנות העשרים.
השמלה מזארה. היא כל כך לא מחמיאה לי שזה סוג של עלבון אישי. מזל שיש את פורים.




חג שמח, מהנה, יפה ומחמיא! 

יום שבת, 8 במרץ 2014

שוד, שבר ושרשראות

 לגולשת הנאמנה והאהובה במיוחד שרון פרצו הביתה. שזה מרגיז, מעצבן, מלחיץ ומעציב במיוחד. כיוון שהיא לא נתנה לי לבוא לעזור לסדר, היא מצאה עבורי משימה אחרת שבה אוכל לסייע לה (משהו שבו אני טובה יותר מבלסדר, אני חושדת. אם כי אני פחות גרועה בלסדר משהיה צפוי מברדקיסטית טבעית כמוני) - לאתר עבורה תכשיטים חדשים.
התקציב של שרון די מוגבל, אבל היא מעדיפה כמה פריטים איכותיים וורסטיליים, על פני ערימות ג'אנק זול (צודקת). היא צריכה שרשראות ועגילים, ואולי גם איזה צמיד.
היא גם אמרה שהמפתחות בפנים ושאסע לשלום. שזה לא דבר חכם להגיד בשבוע שבו פרצו לך הביתה, בהנחה שאת לא רוצה שגם יגנבו לך את האוטו.

לפני שאתחיל, אני רוצה לספר לכם קצת על שרון:
היא יפהפיה.
יש לה מלתחה נשית, מעודנת ומתוחכמת שכוללת גם שמלות נשיות ונאות וגם מכנסיים וחולצות יפים ומתוקתקים. היא תמיד נראית מסודרת ומאורגנת (ויפה!!!)
והיא אכן אוהבת פריטים ורסטיליים, כאלה שיתאימו לכל מה שיש לה.

הנה מה שאני חושבת ששרון צריכה:
שני זוגות עגילים
שתי שרשראות קצרות
שרשרת ארוכה
צמיד

חמושה בכל הידע הזה, יצאתי לעזור לשרון לעשות לימונדה מלימון, ולבנות מאפס מלתחת תכשיטים מוצלחת בתקציב לא מטורף, כזו שאני מקווה שתשמש אותה שנים רבות בהצלחה ובשמחה.

1. שרשרת של וויסלס, 45 פאונד, אסוס. (ויש 20% הנחה עד ה 10 לחודש!)
אני עושה לשרשרת הזו עיניים כבר כמה חודשים, אבל אין לי שום תירוץ מתקבל על הדעת לרכוש אותה.
לשרון דווקא יש.
השילוב של זהב וכסף, הצורה הגיאומטרית והקלאסה שהיא משדרת הופכים את השרשרת הזו לשדרוג עצבני לכל מראה שהוא. ואם לשפוט לפי איכות הבגדים של החברה - היא אמורה להיות באיכות מצוינת ולשדר יוקרה.


2. שרשרת חוטי משי עם תליון זהב, 263 ש"ח, מגנוליה.
שוב - שרשרת קצרה קלאסית עם טוויסט, שתתאים גם ליום יום וגם לאירועים. אני תמיד מאוד מרוצה ממגנוליה - מהאיכות, מהשירות וגם מהמחירים הסבירים בעליל, ואני חושבת שהשרשרת הזו תהיה שימושית במיוחד.


3. שרשרת Luli שחורה,169 ש"ח, פונצ'או.
השרשראות של פונצ'או תמיד משמחות אותי (וגם את שרון), אבל אני חושבת שבשביל מלתחת תכשיטים בסיסית, שזה מה שהיא צריכה עכשיו, מוטב לבחור בשחור קלאסי ולא בצבעוניות המקסימה ומשמחת הלב שבד"כ מאפיינת את התכשיטים הנ"ל. לזה יהיה זמן בהמשך, כשנחפש גיוון, או נזכה בלוטו.


4. שרשרת "כמו שאני" ושרשרת "המימד השלישי", מיידלה, 199 ש"ח לכל אחת.
"כמו שאני", כי תמיד נעים להגיד לעצמך איזו מילה טובה, בעיקר בזמנם קשים כמו זה, ו"המימד השלישי", כי עם מימדים שנראים ככה אני בעד שיהיו כמה יותר.


5. שרשרת מניפה ארוכה, 255 ש"ח, פונצ'או.
שרשראות ארוכות הן פריט שימושי במיוחד, והשרשרת הזו תתאים לכל צבעוניות ולכל גזרה של בגד. הוי, כמה שהיא יפה!


6. שרשרת שטוקהולם, 210 ש"ח, שלומית אופיר.
לא סביר ששרון תפתח את התסמונת, אז לפחות שתהיה לה השרשרת.


7. עגילי פנינים ועגילים גיאומטריים, כ 120 ש"ח לזוג, Lulu May.
שני זוגות מקסימים שיתאימו כמעט לכל דבר. אני מעדיפה את הפנינים, אבל יש לי תחושה ששרון תאהב דווקא את הגיאומטריים.


8. עגילי "לילי", 220 ש"ח, מיידלה.
 פנינים הן חברותיה הטובות ביותר של האישה. זה עניין מגדרי. יהלומים הם זכרים.


9. צמיד בוגי, 169 ש"ח, בל אנד סו.
אחד הספרים האהובים על ילדיי הוא "אלכסנדר והיום האיום ונורא ולא טוב בכלל". הספר, כפי שאפשר להבין, מספר על אלכסנדר, שמרגע שקם מהמיטה ידע שהיום הזה הוא להיות אחד מהימים האלה. ימים שבהם כלום לא הולך, שהכל עקום, שכל דבר נראה כמו טרגדיה מוחלטת ושבהם חולמים להמלט ולעבור לאוסטרליה. אבל ימים כאלה יש, מסתבר, אפילו באוסטרליה. ובדיוק בשביל ימים כאלה - צריך פריט כזה. אדג'י, מרדני, משמח. כזה שמצב הרוח משתפר כשמסתכלים עליו. זה עובד. שמעתי שאפילו באוסטרליה.