מה אברך

אני לא מאמינה גדולה בהבטחות וברכות לשנה חדשה. אם זוכרים שהשנה החדשה מתחילה בדיוק דקה אחרי שנגמרת הישנה, שישים שניות בדיוק בשביל לבצע שינוי מהותי, עמוק ומהפכני וכל החרא הניו אייג'י הזה - אני חושבת שהפסימיות שלי הופכת מיד להגיון צרוף. 

ובכל זאת אני משתדלת השנה להבטיח לעצמי כמה דברים, והם מלווים כמובן בקניות למרות שההבטחה הראשונה שלי לעצמי לשנה זו היא לקנות פחות. הרבה פחות. 

(אל תירקו קולה על המקלדת. אמרתי הבטחה, לא התחייבות משפטית!) 

בכל מקרה, אני מתכוונת לנסות לדייק הרבה יותר, לקנות רק דברים משמחים והכרחיים ולנסות לנצל יותר טוב את ארוני המתפקע. במסגרת זה, בכוונתי: 

1. ללבוש יותר שחור.

שחור מחמיא לי. שחור מחמיא לכולן. שחור זה צבע שמח!

2. ללבוש הרבה יותר חלודה. זה צבע נפלא, בוגר ומחמיא להפליא לברונטיות פלוס משדר בדיוק את הדבר שאני רוצה לשדר על אודות עצמי: החלדתי עם השנים, עזבו אותי בשקט.

3. לנעול רק נעליים מדויקות לגמרי. בוגרות, בלי יותר מדי עקבים כי אני חלודה בעיקר בעמוד השדרה (כלומר, עם פריצת דיסק שטנית) ושמתאימות לכל מה שיש לי. נצנצים זה בונוס רציני, כמובן.

4. ללבוש חולצות ושמלות עם צווארון גבוה ולהעמיד פנים שאינני מרגישה שטוב מותי מחיי בזמן שחגורת החנק האלגנטית  והמחמיאה הזו כרוכה סביבי. זה כל כך יפה!

5. להמשיך לתחזק עד תום את אובססיית הפנינים שלי. אמרתי אובססיה? התכוונתי לתשוקה.

6. ללבוש בגדים שמשמחים אותי, במובן העמוק של המילה. עם ערך נוסטלגי, עם סנטימנטים וחשוב מכל: עם חוש הומור. 

7. לכתוב יותר בבלוג. נשבעת.
כאילו, מבטיחה.
.
אשתדל. ממש אשתדל.

שנה טובה!

רשימת המשאלות

לאחרונה ננזפתי קשות על זה שמזמן לא פרסמתי רשומה, ובמקום זה פשוט הנחתי לינקים בערבובייה בעמוד הפייסבוק שלי. באופן עקרוני, אני פליזרית לא קטנה כך שמיד חשתי עצמי כשלון בקנה מידה אפי, וגם לא באופן עקרוני הנוזפת שלי צודקת: מזמן לא הייתה כאן רשומה והקיץ מתקרב בצעדי ענק ומשאיר אחריו טביעות רגליים בוערות.
אז הנה, זה מה שאני חושבת (כלומר, שהאינסטגרם וחושיי החדים מבשרים לי) שכולנו נזדקק לו בקיץ הקרוב - בתוספת מזגן איכותי ואספקת ואליום בלתי מוגבלת. חלק א', טו בי קונטיניוד.

1. שמלה ירוקה.
כן, בקיץ הקרוב הירוק (ירוק עז ושמח, שאין לבלבלו עם ירוק בקבוק חורפי או ירוק רעל עוקצני) הולך לשחק אותה בענק. אני שמחה ממש, כי זה צבע חי ונחמד ושמחמיא לי עד מאוד. אפשר ואף רצוי לשלב את התשוקה לירוק עם טרנד נוסף שתכף נדון בו - המעטפות. אז שמלת מעטפת ירוקה, חביבות, זה מה שאתן צריכות לחפש. לצערי עוד לא מצאתי את הפריט המושלם בתחום הזה, אבל אחזור לעדכן. כן מצאתי שמלות מעטפת יפות מאוד שלא בירוק (בהמשך הרשומה) ושמלות ירוקות מאוד שאינן מעטפת,
נניח הנהדרת הזו מנקסט:

והמתוקה הזו מאסוס:

2. גזרות מעטפת.
הכל השנה יעטוף אותנו בשמחה ובחדווה. אני קצת שמחה על חזרתו של הטרנד הזה, ששנים (כשהיה אופנתי בפעם הקודמת) נמנעתי ממנו. נכון שהוא מחמיא לחזה גדול באופן עקרוני, אבל הוא גם ממש ממש ממש מושך אליו תשומת לב, ולא מהסוג שאני באופן אישי מרגישה איתו בנוח. הפעם המעטפות מתוחכמות יותר, בגזרות משוחררות ומעודנות, ואני מרגישה בשלה ומוכנה להתהדר באיזו מעטפת שכזו.
למשל הא-סימטרית המתוחכמת הזו מטופשופ: 

או המקסימה הזו מטרמינלX, שהיא על גבול הלא-להיות מעטפת אבל בכל זאת מעטפת:

3. כפכפים קלועים.

באופן כללי שלטונם המוחץ של הפכפים נמשך, ואלו חדשות טובות עבור הקרסוליים של כולנו (בעיקר אלו שסובלות משפשופים, מבלי לנקוב בשמות או להצביע על עצמי). השנה הקלועים יהיו הלהיט התורן: קש, עור, דמוי עור, בד. העיקר שתעשו מזה מקלעת.
(גם התיקים יהיו קלועים. שתדעו.)

החמודים האלה מאסוס הם בחירה טובה ומשמחת:

או הזוג המקסים הזה מ weshoes:

וכעת משמלאתי את חובתי האזרחית, אלך לשתות קפה של בוקר. ברשומה הבאה: פולקה דוטס, כפכפים בסגנון יפני ושובה של גזרת הפדלפון. חכו לזה.

אישה בונה אישה נועלת

היום נשארתי בבית, כי אני מרגישה את מותי הממשמש ובא (זה קרה בשלוש בלילה אחרי שניסיתי להתהפך והגב שלי פחות). זה אומר שאני רובצת במיטה בזווית חצי בלתי אפשרית ומסתכלת על דברים שעדיף היה שלא אסתכל עליהם. נגיד נעליים. בסוף עונה.

סוף עונה זה הזמן המושלם לקנות נעליים שלא התכוונת לקנות: לא פרקטיות, בצבע לא קשור ובעיקר שלא חשבת שתנעלי כמותן אי פעם אבל היי תראי מה זה, הן כאן בארון שלך. חלק מקניותיי הטובות ביותר, וכו'.

אז הנה, סוף העונה כאן וגם אני כאן, והנה כמה נעליים שתוכלו שיהיו גם הן כאן, ותתעלמו מהלרלרלת שלי זה רק המורפיום עושה את שלו.

1. מגפונים פרוותיים, שני בר.

האם הם מגפונים או חיית המחמד החדשה שלי? Why not both!

2. נעלי מצנפת, אחת אחת.

לנעול ומיד ללכת לישון. נשמע לי הגיוני.

3. כפכפי המיול הנכונים ליומיים הערטילאיים שנהוג לכנות כאן "אביב": (סטורי)

4. מגפונים רחבים עם קשירה, שופרא. בשביל הילד האמריקאי הילידי שחי בכל אחד מאיתנו ורוצה לפעול לפי הסטריאוטיפים הקולוניאליים שהחלנו עליו.

5. ריבוק עם משאבה, אסוס. בסולם של מאחת ועד גלאח עם צמה קטנה מאחורה, אני הכי ילדת שנות השמונים שיש כנראה. זה די מבעית.

הלכתי לכתוב צוואה, היו בטוב.

עלר

סופה בלבנט

התאפקתי ממש שלא לקרוא לרשומה הזו "סופה, אחים, סופה" ואני מקווה שכולן מעריכות את המאמץ המלחמתי.
בכל מקרה, בשישי הובטחה לנו סופה (במונחי הלבנט אני מניחה שירד גשם במשך כחצי שעה ותהיה קצת רוח, ואיזה עץ ייפול כי רמת התחזוקה במרחב הציבורי לא מספקת) ואני מרגישה שזה אומר שלגיטימי לקנות מעיל. ולא סתם מעיל: מעיל פוך. הוא כמובן יגיע אחרי הסופה, אבל מי יודע, אולי עוד ירד שוב גשם לפני מרץ.

1. מעיל קשירה אפור, אסוס.
הכל מושלם במעיל הזה. הכל (חוץ מהחלק שבו אני אראה בו כמו מקרר אמנה סייד ביי סייד).

2. מעיל צווארון, נקסט.
מה שנפלא בצווארון היפהפה הזה זה שגם מחובר אליו מעיל.

3. מעיל גיאומטרי, עדיקה.
כה מתוק, כה מעוצב וכה מוציא את העיניים לכל מי שעברה את מידה 36 (ואת גיל 12). למה ככה, עדיקה? למה ככה?

4. מטאלי ומופלא, טרמינלX.
גם מחמם וגם מחזיר אור.

5. מעיל-צעיף, אסוס.
שניים במחיר אחד זה תמיד דיל טוב, בעיקר אם זה מגיע בוורוד לוהט.

6. מעיל משחקי אורכים, סטורי.
כמה שהוא פשוט ככה הוא מושלם: הצבע, הגזרה והסייל.

7. קטיפתי, רנואר.

אל תשכחו לשים לב לפרווה הוורודה. 

סופה מהנה לכולן!